לג בעומר
לג בעומר הינו מועד יהודי שחל ביום השלושים ושלושה לספירת העומר אשר תחילתה של הספירה הוא בערב פסח וסופה הוא בשבועות. ל"ג בעומר הוא אחד ממספר מצומצם של חגים ומועדים יהודיים אשר לא מוזכר בתנ"ך וזהו המועד האחרון שהצטרך לרשימת החגים היהודיים לקראת סוף המאה ה-12.
אחד מהמנהגים הבולטים של לג בעומר הוא הדלקת מדורות והילולת רבי שמעון בר יוחאי בה נוהרים מאות אלפי מאמינים לקברו של הרשב"י שבהר מירון כאשר במרכזה של ההילולה מדליקים את המדורה המרכזית בעוד שבנוסף ממלאים שם את מצוות החלאקה אשר במסגרתה מספרים בפעם הראשונה יילדים אשר הגיעו לגיל שלוש.
ישנן מספר מקורות על שום מה נחגג לג בעומר כאשר אחת מן המקורות מספר על כך שבתאריך הזה נפסקה מגיפה אשר ממנה מתו רבים מתלמידיו של רבי עקיבא ויש הגורסים כי בתאריך זה המן התחיל לרדת.
בנוסף ישנה גרסא נוספת שסובבת סביב מרד בר כוכבא ברומאים אשר שלטו באותה תקופה בארץ ובתאריך זה ניצחו אנשיו של בר כוכבא את הרומאים ולאחר מכן הדליקו מדורות על מנת לבשר על הנצחון.
את המדורות הדליקו אנשי בר כוכבא על ראשי ההרים והגבעות על מנת שיהיו בולטות לעין. פרט למדורות יש ללג בעומר סימן היכר נוסף וזהו חץ וקשת על כך שאנשיו של בר כוכבא השתמשו בחץ וקשת בתור כלי הנשק העיקרי שלהם במרד.
לג בעומר מעיד על סיום האבלות של 33 הימים הראשונים שבין פסח לשבועות שכן ביום הזה כאמור הפסיקו למות תלמידיו של רבי עקיבא, אך ימי האבל ממשיכים כאמור עוד 14 יום עד שבועות אך החל מלג בעומר מותר לחזור להסתפר ולהתגלח מאז חג הפסח.
