על דת וצמחונות

חזון הצמחונות של הרב קוק

על פי חכמים ואנשי דת רבים אשר חיו בתקופות קדומות יותר בספרד אחד הדברים שאלוהים אסר על האדם הוא הרג ואכילת חיות, בעוד הוא הדגיש כי הוא נתן לו ולכל החיות את כל הצומח, כלומר מכל טוב – פירות וירקות הארץ. על פי אותם חכמים עד דור המבול, היה עם ישראל צמחוני ואכן מילא את הדרישה הזו של אלוהים ולא הרג לצורכי מאכל את החיות.

אחד התומכים של הגדולים של אותה גרסה הוא הרב קוק אשר נולד בלטביה בשלהי המאה ה-19 והיה אחד הרבנים היותר מוערכים על היישוב בארץ ישראל. הרב קוק האמין כי אלוהים אסר על עם ישראל להרוג חיות למטרות מאכל שכן הוא טען כי אסור להרוג בריאה של אלוהים.

הרב קוק שהיה ידוע בתור אדם אשר אוהב את הבריות בין אם מדובר על האדם ובין אם מדובר על החי, טען כי ישנו כשל מוסרי חמור בהרג של חיה למטרת אכילת בשרה ועל מנת לספק את צרכיו והנאותיו של האדם וכי הוא לא יוכל להתקיים אם ידע ששפך את דמה של חיה בשביל מטרות אלו. הרב קוק הוסיף וטען כי התורה לא אסרה במפורש את הרג בעלי החיים למטרת אכילה היות וזוהי דרגה גבוהה מאוד של מוסריות אך על מנת להגיע אליה צריך האדם קודם כל לפתור בעיות מוסריות בסיסיות יותר בדמות של התנהגות מוסרית בין אדם לחברו ורק אחרי שיוכל האדם לפתור בעיות אלו הוא יוכל לחיות במוסריות גם עם בעלי החיים. ברגע שהמין האנושי יהיה במקום הזה הוא לא יוותר על אכילת בשר מרגשות רחמים לבעלי החיים אלא ממקום של זהו הדין כי זה מה שצריך לעשות.