שילוב נשים חרדיות בשוק התעסוקה – סקירה מאת חנוך רידר
מצד אחד ישנם לא מעט מומחים שמעריכים כי בעתיד הנראה לעין יצטמצם משמעותית הצורך בעובדים, כשהסיבה לכך היא שבינה מלאכותית ומכונות ימלאו תפקידים רבים שכיום מתבצעים ע"י בני אדם בשר ודם. מצד שני במציאות הנוכחית מיצוי ההון האנושי הוא מפתח לשגשוג כלכלי בכל מקום, ובפרט כך בישראל, ובנוסף שילוב נכון של כל המגזרים מחזק גם את החברה. אוכלוסייה שבעבר כמעט ולא לקחה חלק בשוק התעסוקה היא נשים חרדיות, אולם בשנים האחרונות מסתמן שינוי משמעותי. חנוך רידר – שבתקופה שבה ניהל את איל מקיאג' ישראל יזם הקמת מכללה ללימודי איפור בבני ברק, בין השאר על-מנת לסייע לנשים מהמגזר החרדי להיכנס לכוח העבודה – מפרט.
העלייה המתמשכת בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה
אחד המאפיינים המובהקים של שוק התעסוקה בארץ במאה ה-21 הוא העלייה המתמשכת באחוז הנשים החרדיות שבוחרות לעבוד. בשנת 2000 פחות ממחצית הנשים החרדיות השתתפו בכוח העבודה (כ-48%), ב-2003 כבר עמד הנתון על כ-55%, ב-2008 הוא חצה את רף ה-60%, ב-2011 שתיים מכל 3 נשים חרדיות עבדו, וב-2015 הגיע שיעור ההשתתפות של נשים חרדיות בכוח העבודה ל-75%, נתון קרוב מאוד לשיעור ההשתתפות הכללי של נשים בשוק העבודה.
מדוע יותר ויותר נשים חרדיות בוחרות לעבוד?
חנוך רידר מציין מספר סיבות עיקריות למגמה המובהקת הנ"ל של השתלבות הנשים החרדיות בשוק התעסוקה.
ראשית, פותחו עבור נשים חרדיות מסלולי לימוד ייעודיים וייחודיים שמאפשרים להן לרכוש כלים חיוניים ומקצוע מבוקש תוך דגש על כך שהלימודים לא יפגעו באורח החיים שלהן. כאמור רידר עצמו הקים מכללה בבני ברק שבאופן טבעי משכה אליה נשים חרדיות רבות, וגם ממשלת ישראל עודדה פתיחת מסלולי לימוד אקדמיים והכשרה מקצועית שמותאמים למגזר החרדי (הן לגברים, ששיעור ההשתתפות שלהם בכוח העבודה עדיין נמוך משמעותית ביחס לגברים שאינם חרדים, והן לנשים).
סיבה שנייה היא התמריצים שמעניקה הממשלה למעסיקים שבוחרים להעסיק נשים חרדיות. בפרט זוכים עסקים בישובים כמו מודיעין עילית, ביתר עילית, עמנואל ואלעד לתמיכה ממשלתית משמעותית כשהם קולטים נשים חרדיות לעבודה. דרך נוספת שבה תומכת המדינה בתעסוקת נשים חרדיות היא סיוע לאלה מביניהן שבוחרות לפתוח עסק עצמאי. עוד כדאי להדגיש כי משרות רבות מותאמות לאורח החיים החרדי ובפרט לכך שמדובר במשפחות מרובות ילדים, שמטבעם זקוקים לנוכחות הורית נרחבת יחסית.
גם השאיפה של נשים חרדיות לממש את היכולות שלהן לא רק במסגרת הבית, לזכות בעצמאות ולהביא לידי ביטוי את מי שהן תרמה ליציאתן לעבודה בשיעורים הולכים וגדלים. עוד מניע בעל השפעה רבה הוא הרצון להימנע מחיי עוני ודלות – במשך שנים רבות התאפיין המגזר החרדי בעוני עמוק, וכשרמת החיים מסביב החלה לעלות ונוצר פער משמעותי, עלתה גם המוטיבציה לשפר את רמת החיים במגזר החרדי. בהקשר זה חשוב לזכור שבתחילת המאה ה-21 קוצצו קצבאות הילדים, שמהוות מקור הכנסה חשוב מאוד במגזר החרדי. מאז שבו והועלו הקצבאות ע"י ממשלת נתניהו, ומעניין יהיה לבחון את השפעת צעד זה (שנעשה משיקולים פוליטיים ולא כלכליים) על מגמת השתלבות הנשים החרדיות בשוק העבודה.
הערך המוסף של תעסוקת נשים חרדיות והאתגרים העתידיים לפי חנוך רידר
חנוך רידר מדגיש כי שיעור התעסוקה הנוכחי של נשים חרדיות, שכאמור דומה מאוד לזה של נשים חילוניות, מהווה מנוע צמיחה חשוב מאוד למשק הישראלי. רווח נוסף, משמעותי לא פחות ואולי אפילו יותר, הוא שיציאה לעבודה מייצרת אינטראקציות בין-אישיות מגוונות, ומוסרות מחיצות מיותרות בין המגזר החרדי למגזר הלא חרדי – מגמה שבסופו של דבר תביא גם ללכידות חברתית גבוהה יותר, וזהו גם האתגר הבא של מגבשי המדיניות בארץ.
עצות נוספות לשילוב נשים חרדיות בהייטק מפי עופר אלשיך
