כולנו יהודים
בשנת 2015 היינו עדים למחלוקות רבות בחברה הישראלית שמלוות אותנו כבר עשרות וחלקן גם מאות שנים. מאז קום המדינה בה הוכרז על ידי בן גוריון הסטטוס קוו בין הדתיים לחילונים ומדינת ישראל הוקמה בתור מדינה יהודית, היה ברור שחלק מאותם דברים שאז הבטיח בן גוריון לדתיים יהיו בעייתיים בעתיד.
לפני מספר שבועות בירושלים הודיעו על פתיחת קולנוע היס פלאנט גם בשבתות, העיר הייתה באותו שבוע שדה קרבות בין אלפי חרדים לבין המשטרה שניסתה לבלום הפגנות אלימות של הציבור החרדי שקרא לסגור את הקולנוע הזה בשבתות.
בירושלים חיים מאות אלפי חילונים שברכו על המהלך היות ובבירה מספר מקומות הבילוי בסופי השבוע מצומצם מאוד ופתיחת הקולנוע הגדילה את ההיצע משמעותית. ראיונות רבים ניתנו בטלוויזיה על המאורעות של אותו סופשבוע בעוד שדמויות מובילות מהציבור החרדי והציבור החילוני התראיינו במדיות השונות והציגו את השקפת עולמם.
המקרה משקף מציאות בה איבדנו את הסבלנות שבין אדם לאדם ומי שאינו חושב כמונו דעתו אינה נחשבת. מקרה נוסף שמעיד על איבוד הסבלנות הם חילוקי הדעות החריפים בין השמאל ולימין שכן במערכת הבחירות האחרונה היינו עדים למאות קטטות אלימות, בין אם אלימות פיזית ברחובות בהפגנות שונות בתל אביב בין שני המחנות ובין אם ברשתות החברתיות ראינו את האלימות המילולית מגיעה לשיאים חדשים לפני הבחירות בחודש מרץ האחרון.
לא ראינו מנהיגים שמנסים להכיל את כל האלימות הזאת ולנסות לצנן את המחנה שלהם או אולי את שתי המחנות ולהזכיר להם שכולנו יהודים שחיים תחת הכותרת של עם ישראל, אותו עם ישראל שעבר פרעות בארצות ערב ואפריקה והשמדה המונית על אדמת אירופה, שם לא היה הבדל בין חילונים לדתיים או בין שמאל וימין, שם כולנו היינו יהודים וכיום אנחנו יהודים שחיים במדינת ישראל. אל לנו לשכוח את שעברנו שהיינו מפולגים וכעת שאנחנו מאוחדים במקום אחד עלינו להישאר מאוחדים בינינו לבין עצמנו.
